עורקים נדל"ן והשקעות בע"מ ואח' נ' רהיטי האולימפוס בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א. שוורץ), מיום 30.03.11, אשר נתן סעד זמני ולפיו רשאית המשיבה להציב מחדש שלטים שהסירה המבקשת במתחם חנותם שבמרכז המסחרי בהתאם לזכרון הדברים שבין הצדדים, וכן ניתן צו זמני האוסר על המבקשת לפעול לסילוק ידה של המשיבה מהמתחם. הצווים ניתנו בכפוף להפקדת ערבויות שהופקדו, ותוקפם עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שבין הצדדים.

2.הרקע למחלוקת כעולה מהחלטת בימ"ש קמא-

המבקשת , אשר המבקש הינו בעל מניותיה ומנהלה, השכירה למשיבה חנות המצוייה בתוך מבנה מסחרי בן מספר קומות. המשיבה מנהלת במושכר חנות רהיטים. בין הצדדים נחתם זכרון דברים ביום 01.07.08. לאחר ניהול מו"מ נחתם בין הצדדים הסכם שכירות ביום 01.08.2008.

לטענת המשיבה, כפי שנטען על ידה במסגרת בקשה למתן סעדים זמניים שהגישה לבימ"ש קמא, המבקשת החלה לנקוט כנגדה בפעולות חד צדדיות להסרת שילוט שהתקינה בחלונות המבנה, באופן הפוגע בהכנסותיה, שכן לקוחות המחפשים לרכוש ריהוט לא יודעים על קיומה של החנות ולא נכנסים אליה. בנוף טענה המשיבה כי המבקשת הודיעה לה על ביטול הסכם השכירות ודרשה ממנה לפנות את הנכס בתוך 15 יום.

המבקשת טענה בבימ"ש קמא כי המשיבה הציבה שלטים בלא זכות שבדין. בקשותיה להסיר את השלטים לא נענו. בכוונת המבקשת לשדרג את המבנה ולהעניק לו צביון יוקרתי ולצורך כך יש להסיר את השלטים שהותקנו באופן לא חוקי. המבקשת הציעה למשיבה חלופה הולמת, אך המשיבה סרבה.

בימ"ש קמא שמע את הצדדים, בחן את ההסכם ואת טענות הצדדים, והגיע לכלל מסקנה כי ההסכמות החוזיות בין הצדדים כללו הסכמות בעניין שלטי הפרסום. כן נקבע כי המשיבה ייחסה חשיבות של ממש להצבת השלטים, שכן "הפעלת החנות מחייבת שילטו הולם על מנת לכוון את לקוחות המבקשת ולמשוך את תשומת ליבם של המבקשים באיזור" (סע' 19 להחלטת בימ"ש קמא)

עוד נקבע כי המשיבה מילאה אחר התנאים שבהסכם "במובן זה שהסדירה את תליית השלטים אל מול הרשויות ואף נשאה באגרות הנדרשות על פי דין" (סעיף 20 להחלטת בימ"ש קמא).

לפיכך, קבע בימ"ש קמא כי המשיבה לא הפרה את הסכם השכירות ולמבקשת לא קמה הזכות להסיר את השלטים. יוצא מכך כי השלטים הוסרו שלא כדין ובאופן חד צדדי.

בנסיבות אלו ניתנו הצווים הזמניים כמפורט לעיל.

3.טענות המבקשים-

טעותו של בית משפט קמא נובעת מכך שהתייחס לזכרון הדברים שנחתם בין הצדדים, בעוד שבפועל, לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם השונה בתוכנו מזכרון הדברים- הוא ההסכם המחייב. על פי ההסכם המחייב נקבעו באופן ברור התנאים להצבת השלטים בשונה מהאמור בזכרון הדברים. על פי ההסכם נאסר על המשיבה, באופן שאינו משתמע לשני פנים, להציב שלטים ללא אישור מפורש של המבקשת, וכן ניתנה למבקשת הזכות להסיר שלטים שלא יוצבו בהתאם לתנאי ההסכם. במקרה הנידון, הצבת השלטים שנעשתה באופן הפוגע במראה המבנה ומוריד את ערכו, נעשתה ללא אישור.

4.דיון-

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

עסקינן בהחלטה בעניין סעדים זמניים. ברע"א 3851/11 יוסף נדב נ' אביעד לוי (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 07.06.11), נקבע ע"י כב' השופטת א. חיות:

"כידוע, התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים נעשית, על דרך הכלל, במשורה ובמקרים חריגים בלבד".

ברע"א 769/11 דנה אלמוסני נ' גרציאלה כרמון (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 04.05.11), נאמר:

"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב ביחס להחלטות הנוגעות לסעדים זמניים וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת זה, להוציא מקרים חריגים... בעת בחינתה של של בקשה לסעד זמני נזקק בית המשפט היושב בדין ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: הראשון, סיכויי התביעה העיקרית- ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה- והשני, מאזן הנוחות, קרי האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מילוי הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו. בין שני השיקולים האלה מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני...".

ברע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' jsc aeroavit airlines (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 28.10.10, נקבע:

"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים ובכללם צווי עיקול זמניים, וערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בשיקול דעת זה... בייחוד כך הוא מקום שנתאפשר לערכאה קמא להתרשם באופן בלתי אמצעי מן המצהירים ומן הראיות שהוצגו בפניה לשם הכרעה בבבקשה למתן הסעד הזמני...".